34. להכין לעצמי אלבום תמונות משלי

זאת משימה קצת מעוותת, משום שלא הכנתי לעצמי אלבום תמונות משלי.
הכנתי לאבא.

לאבא (hooray!) הייתה יום הולדת 50 לפני שבוע. חגגנו לו אצלנו בבית עם 30 חברים קרובים, והיה ארוע משהו. לכבוד יום הולדת 50 של אמא לפני שנה, ויום הולדת 50 של אבא השנה, הכנתי אלבום בתור מתנה.

אני נהנית מלהרים כאלה פרויקטים, ותאמינו לי שזה היה פרויקט!  ביקשתי מהמשפחה הקרובה לשלוח לי ברכות ותמונות, ואני בעצמי חיפשתי שירים שאבא אוהב, סיפורים, ותמונות שלנו כמשפחה.

עכשיו צץ לי רעיון להוסיף את הסיפור "העץ הנדיב" לאלבום... TOO LATE, אבל היו קטעים מתוך הספר "הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס:

"כשבא לי להתפנק ואבא לא שם לב,
אני שם את הראש מתחת ליד
ומניע אותו מצד לצד.
וככה בכיף, הוא אותי מלטף!" 

הוספתי בציורים שציירתי אותו, ואפילו את הנאום של מרטין לותר קינג " I HAVE A DREAM" שאבא פשוט חולה עליו. הוא שומע אותו כל פעם בדיסק שלו, והאמת שזה באמת מרגש. אני כבר יודעת לנאום את כל חמשת העמודים בע"פ בחיקוי מצוין של מרתין, וכל קולות הרקע...

השקעתי בברכה שכתבתי לו ובסוף הקראתי אותה בערב. הזמנו שלושה סנדוויצ'ים ארווווכים של "SUBWAY" (באורך מטר כל אחד) וזה היה פיצוץ!

אניוויי, זאת הכריכה שאני אוהבת אותה במיוחד:

29. לקנות נעלי עקב גבוהות!

סוף סוף קניתי זוג נעליים על עקב!



Mine



טוב, סוגשל... תמיד אהבתי נעלי אוקספורד, במיוחד את אלה על עקבים.

יום אחד תפסתי יוזמה וסחבתי את אמא לקנות נעליים. בדרך כלל אין לנו טעם דומה בבגדים ובנעליים אז באופן הגיוני אנחנו תמיד הולכות.



הייתי אחרי שיעור טניס, כולי בבגדי ספורט ומסריחה בטירוף. איכשהו יצא שבכל החנויות מדדתי מגפי אוקספורד, אבל לא מאד התלהבתי. נכנסנו לחנות story ששיכת למעצבת מיכל מיל (או משהו בסגון) ואמא ממש נדלקה על זוג נעליים. והנעליים האלה ממש מצאו חן בעיני וגם(!) בעניי אמא אז עברנו לשלב הבא ושאלנו על המחיר. עד עכשיו כל המחירים נעו בין 400 ל- 500 ש"ח פתאום- בום! 1000 שקל! (אני מעגלת מ 950).. זו עבודת יד בעור, כשמכל זוג נעליים יש רק מידה אחת. הן ממש נוחות ומממממש יקרות. התלבטתי הרבה כי אהבתי אותם אבל החלטתי להמשיך להתבונן. ידעתי שאני אמצע עוד משהו מהסגנון שאני אוהבת שלא יעלה 1000 שקל...



המשכנו לקומה התחתונה לקובץ חנויות שראינו מלמעלה. נכנסנו לחנות הראשונה משמאל בקניון גבעתיים (שאני לא זוכרת את שמה) והיו שתי זוגות שממש תפסו לי את העין. 1. היו נעלי אוקספורד בצבע חום, סוליה שטוחה אבל גבוהות שכבה שנייה שמתקפלת מלמעלה, שרוכים מושלמים כאלה... 2. סוג של נעלי אוקספורד בצבע אפור\זית עם עקב פלטפורמה כזה, אם שרוכים אורכים. זה נראה קצת מרושל וההחלטה הייתה קשה, אבל ברגע האחרון המוכרת הראתה לנו צבע נוסף לאפשרות מס' 2 ומיד חטפנו- בצבע חום מקסים.

במקום 1000, הן עלו 230 ואני מתה עליהן!

אני לובשת אותן רב הימים, הן מוסיפות שיק שכזה! לפחות הן מוסיפות לי למטר 60...





והלוואי עליי

T:Market

העולם המודרני.....

78. לאסוף פרטי הארי פוטר

תאמת שאני חושבת שהמשימה הזו בלתי אפשרית כי יש לי כל כך הרבה פריטים ששייכים להארי פוטר!

אני זוכרת שאת הספר הראשון שלו קניתי בשוק ספרים יד שנייה בלונדון בפאונד אחד. קראתי את הספר תוך זמן קצר וממש אהבתי אותו. הייתי בערך בת 8, בכיתה ב'. הספר הבא שהשגתי היה הספר השלישי (אבא התבלבל בסדר וחשב שהשלישי הוא השני) אבל לא יכולתי לחכות עד שיהיה לי את השני אז כבר קראתי אותו...

תאמת שאני נזכרת שאבא הקריא לי עוד לפני כל אלה את הארי פוטר ואבן החכמים כשהייתי ממש קטנה ואז עדיין ממש אהבתי את הספר אבל לא המשכתי איתו...

אקיצר הרומן שלי עם הארי פוטר המשיך, ואני זוכרת שלספר החמישי, השישי, והשביעי כבר חיכיתי שיצא בחנויות. גם את הסרט הרביעי הארי פוטר וגביע האש ראיתי עוד בקולנוע כשהוא יצא ואני זוכרת שממש התאכזבתי.

השיא שלי היה כשהספר השביעי יצא. זה היה אירוע ענקי באנגליה (ג'יי קיי רולינג בריטית) וכל המדינה חיכתה בקוצר רוח לספר האחרון שייצא. עמדתי בתור, ב-12 בלילה לקנות את הספר מהחנויות שנפתחו במיוחד. היה תור של לפחות שעה, והיו מאות עותקים של הספר, במהדורה לילדים ובמהדורה למבוגרים. אני זוכרת שהתחפשתי בתור פרופ' מק'גונגל, ולא הייתי היחידה! היה שם ילד שהתחפש לעיתונאית ריטה סקיטר, הוא נראה מדהים!!

הייתי עם אמא, אבא וכרמל שבאה לביקור ב-Hampstead בחנות ספרים האהובה עליי Waterstones. גם הקרפ באותו הזמן היה פתוח, וזה היה הזמן היחיד שלחנות הייתה תור יותר ארוך מאשר לקרפרי. תמיד היה שם תור ועוד באותו לילה הוא היה יותר ארוך כי כל מי שעמד בתור בינתיים גם אכל קרפ...

אני זוכרת שאחרי שקנינו את הספר מהרגע שחזרנו הביתה התחלתי לקרוא אותו ולא הפסקתי עד שגמרתי אותו שלושה ימים אחרי זה. זה הספר הכי מהר שקראתי אי פעם!! הוא הכי הכי הכי טוב שאי פעם קראתי!!

חזרה לעניין, חוץ מהסדרה השלמה של הספרים באנגלית, יש לי עוד איזה ארבעה בעברית.
יש לי גם:

• ספר חידות על הארי פוטר

• ספר האגדות של "בידל" : The Tales of Beedle The Bard

• שלושה ספרי audio של הספר החמישי, השישי והשביעי

• את חמשת הסרטים הראשונים

• ואפילו~ שטרות של הארי פוטר!!

קניתי אותם בסמטה שרולינג שאבה ממנה השראה לסימטת "דאיגון". בהתחלה לא ידעתי שזה המקום, אבל אח"כ כשהייתי בסיור בעקבות הארי פוטר הסתבר לי מהות המקום. גם ראינו את קופסת הטלפון שעליה ביססה רולינג את הכניסה למשרד הקסמים. :)

אפשר לסכם שאני מכורה!!

גאוני ! XD  

18. ללמוד את השם שלי בשפת הסימנים

76. לצום ביום כיפור

אני ממש גאה בעצמי!! פעם ראשונה שצמתי :)

אני ואוכל הם חברים הכי טובים (בערך), ואני פשוט ככה הסתדרתי 25 שעות בלי לשתות ובלי לאכול ובלי כלום!!
בהתחלה תכננתי רק לשתות כי לא ידעתי איך זה יהיה, אבל הקצבתי לעצמי שאני יכולה לשתות רק מחצות. מאז המשכתי כמה שיכולתי ובסוף גם לא שתיתי!
תאמת שהייתי יותר צמאה מאשר רעבה, למרות שמאד חסרה לי ארוחת הבוקר שלי...

בערב, הלכתי עם ההורים לבית הכנסת שם שמענו את כל נדרי (כמובן שאיחרנו) ואח"כ אני ואמא קפצנו לשושי. היא באה אליי והלכנו שתינו לכיכר נגה שם תמיד יש מלא אנשים, והכל היה נורא חגיגי. שפוט ישבנו על הכביש עם עוד שתי חברות ודיברנו איזה שעתיים!! היה ממש נחמד סתם לשבת שם, לגמרי על הכביש.

אני נורא אוהבת ללכת באמצע הכביש מאוחר בלילה, אז זה היה תירוץ מעולה.

שוש ישנה אצלי, וכל היום ראינו סרטים: 500 ימים עם סאמר, בילי אליוט ובערב גם ראינו פרק מהאנטומיה של גריי ;) בצהריים שתינו כבר היינו ממש רעבות, אבל בסופו של דבר אחרי שאכלנו ארוחה מספקת אצל סבתא הכל היה מצוין.

במחשבה לאחור זה לא היה כל כך נורא, אללה צום!

20. לראות עונה מ"האנטומיה של גריי"

כשכתבתי את המשימה הזאת ברשימת ה- TO DO LIST שלי, אני חושבת שהייתי קצת סקפטית. היו לי בעיות במחשב כי לא יכולתי לראות בצפייה ישירה, וחשבתי שבזה הסתיים העניין.
אחרי שהטורנט שלי התחיל לפעול, "באה הישועה!" XD הורדתי בפחות מיום את כל הפרקים של העונה הראשונה של האנטומיה של גריי. יש לי שתי חברות שחפרו לי על הסדרה ועל כמה שהיא מדהימה, ויצא לי בעצמי לראות כמה פרקים לא קשורים. כשהתחלתי לראות לא חשבתי שאני אמשיך, וכרגע אני כבר בעונה השנייה.
עכשיו זה מסתדר לי טוב כי יש חופש ויש לי הרבה שיעורי בית בציור, ככה שאני גם מציירת, וגם רואה פרק במחשב, או מאוחר בלילה (אני אוהבת לפני השינה). 9 פרקים בעונה הראשונה היה נסבל. 29 פרקים בעונה השנייה זה עוד אתגר.

אני חייבת להתודות שבזכות הסדרה עברה במוחי המחשבה שאולי, אבל רק אולי, אני אלמד להיות רופאה מנתחת. זו סדרת דרמה מעניינת שמשלבת בין חיי העבודה של המתמחים לבין חייהם האישיים. תקציר מתוך ויקיפדיה:

עונה 1

מרדית' גריי היא בתה של אליס גריי, מנתחת עבר ידועה. גריי מתחילה את התמחותה במחלקה כירורגית בבית החולים הבדיוני "סיאטל גרייס". ערב קודם לכן היא מכירה גבר שמתגלה למחרת כאחד המנתחים הבכירים בבית החולים, ד"ר דרק שפרד. במקביל מכירה מרדית' את שאר חבריה המתמחים: כריסטינה יאנג, איסבל (איזי) סטיבנס, ג'ורג' או'מאלי - שלושת אלה יהפכו להיות חברים קרובים ואף שותפים לדירה של גריי. מהחוויות הפחות נעימות של היום הראשון ב"סיאטל גרייס" - הכרות עם ד"ר מירנדה ביילי, המכונה "הנאצית" בגלל אופיה הקשוח, ועם אלכס קרב - מתמחה נוסף. כמו כן מוצגות דמויותיהם של מנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר וובר, ושני רופאים מומחים שכל אחד מהם רואה את עצמו כמחליפו של וובר: דרק שפרד ופרסטון ברק.
במהלך העונה מנסה מרדית' גריי להסתיר מכולם שאמה חולת מחלת אלצהיימר, להספיק למלא את חובותיה כמתמחה, והרומן שלה עם ד"ר שפרד (המכונה מקדרימי) מסתבך.


 עונה 2

בין רגעי השיא של העונה: פרק הסופרבול (It's the End of the World) והמשכו (As We Know It) ופרק סיום העונה שהורכב משלושה פרקים שלמים.
היחסים בין מרדית' ודרק שפרד נקלעים למשבר אחרי הופעתה הפתאומית של ד"ר אדיסון מונטגומרי-שפרד, אשתו של דרק, שגם נשארת לעבוד ב"סיאטל גרייס" בתור מנתחת המתמחה בטיפול בנשים בהריון. רומן בין כריסטינה יאנג וד"ר ברק עובר עליות ומורדות. איזי מפתחת אהבה אסורה כלפי חולה לב בשם דני דוקט, ומתארסת לו. כדי לקדם את דני למקום גבוה יותר ברשימת ההשתלות, איזי חותכת את הכבל של מכשיר ה-LVAD (מכשיר עזר לפעולת הלב) שלו. ד"ר ברק נורה ביד ויש ספק אם יוכל לשקם את עצמו לרמה שתאפשר לו להמשיך לבצע ניתוחים.

89. ללמוד לבשל מרק

טיפ שלי: אני לא הוספתי את הלחם, ובמקום שמנת שאיתה נהוג להגיש את המנה, הוספנו קצת חלב קוקוס וזה ממש הוסיף! (מה לעשות שאצלנו לא מערבבים חלב עם בשר)...:

מרק עגבניות  מתכון של אלי לנדאו - מתכון עורך נוצר ב - 29/03/07 מטבח: בנוסח איטלקי • כשר• מנות: 6 • מרקים • רמת קושי: קל • זמן הכנה: 10 דקות • זמן בישול: 60 דקות • שיטות הכנה: בישול • עונות: חורף, כל השנה • שיקולים נוספים: בישול טבעוני, מתאים לילדים, בישול צימחוני • תגיות: מרק עגבניות, מרקים, עגבניות, אוכל איטלקי

מרכיבים: 1 קילו עגבנייה - לבישול, קלופה וקצוצה גס 0.5 כוס/ות שמן זית - ובנוסף מעט שמן זית להגשה 3 שום (שיניים) - מעוכות לחם שחור - חצי כיכר לחם פשוט ואחיד, נטול הקרום וחתוך לקוביות גדולות 1.5 ליטר ציר ירקות - חם (או ציר עוף, או מים) בזיליקום - טרי מלח פלפל    אופן ההכנה: מכניסים עגבניות, שום וחצי כוס שמן זית לסיר שאותו מניחים על אש בינונית ומערבבים כמה דקות. מוסיפים את הלחם ומערבבים. יוצקים את הציר ומערבבים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש למינימום וממשיכים בבישול בסיר מכוסה עוד שעה. ממליחים ומפלפלים. מוסיפים צרור עלי בזיליקום טריים, ובעזרת מיקסר יד הופכים את התבשיל לעיסה אחידה. מגישים בצלחת עמוקה עם שלולית נאה של שמן זית משובח.

 http://www.mevashlim.com/Recipe/379141.asp

5. לבשל ארוחת שישי לכל המשפחה

עוד בנושא הבישול... המשפחה היתה ביום של הגמר, וכולנו התערבנו מי ינצח.
המתמודדים היו עמנואל, אליהב ואבי. (לא חשוב שבזמן האמת אמא שינתה את הדעה שלה כל שתי שניות :P )

ניצחתי בהתערבות יחד עם בן דוד שלי, והפרס הגדול היה לבשל ארוחה.
ביוזמה רבה, התאספנו כל הבני דודים במיוחד לכבוד ערב חג (גם לא משנה שכמעט לא היה אף סופר פתוח) ובישלנו אצלנו במטבח! היה ממש כיף 3:

התפריט:

1 מרק עגבניות
1 תבשיל אורז ופלפלים
1 עוגת תפוחים ואגסים מיוחדת של בישולה

אחרי עבודה של בערך שעתיים, וגם זה לא היה מספיק, יצא ממש טעים!!! שכחנו לאמר לסבתא בדיוק כמה אוכל אנחנו מכינים, ובסוף יצא שגם אנחנו בישלנו, גם סבתא בישלה, וגם אורי הביא מנה עיקרית גדולה... אקיצר היה מלא אוכל, וכולנו בסופו של דבר יצאנו מפוצצים.

המנה האהובה עליי נראלי הייתה העוגה, אני מאוהבת בשילוב בין תפוחים לבין קינמון (שני מרכיבים חשובנים), אבל גם המרק עגבניות היה מעולה, ואמא כבר הספיקה לבשול אותו שוב מאז. אני מצרפת את המתכון המהולל שאני בעצמי מצאתי באינטרנט, של השף חיים כהן.

30. להמציא מתכון

יום שבת שעברה היה הגמר הגדול של מאסטר שף.

בכלל לא עקבתי אחרי התכנית, אבל מסיבה מסוימת ראיתי את חצי הגמר והגמר, כנראה מהשפעת המשפחה שלי שכל הזמן היו מדברים על זה בארוחת שישי ואני הייתי מקשיבה ולא מבינה כלום. once התחלתי, זה היה ממכר.. רואים איך הם מבשלים, מערבים, מתלבטים.. כנראה שזה "עשה לי את זה" ומאז יש לי מין טרוף של בישול.

זה התחיל כששלשום באתי הביתה בערב, ופשוט התחשק לי לבשל. חזרנו מתשליח בפארק (ראש השנה) ולמרות שהייתי ממש רעבה, כבר עלה לי לראש תכנית למאפה שאני רוצה להכין. זה משהו ששמעתי איך עושים אותו אבל לא היה לי מושג איך להכין אותו, אז אמרתי לעצמי : בצק, שוקולדת מומס, ולהכין מזה עוגה. קודם מרדדים את הבצק, מורחים עליו את השוקולוד ומגלגלים, חותכים לשלוש מקלום ומכינים צמה. התוצאה היא עוגה שנראית מאד .... מיוחד.

ברגע האמת, לא היה לי מושג איך להכין את הבצק, מלבד מקמח ומים, לכן אמא עזרה לי והסתכלנו על מתקון של "בצק פריך" מתוך הספר של בישולה.

"בצק פריך, אחת, שתיים, שלוש":
(השם אינו מתאר את זמן ההכנה, אלא את קני המידה בין החומרים)

100 גרם סוכר
200 גרם שומן
300 גרם קמח

לעוגה שלי השתמשתי בחצי כמות עם חמאה, וערבבתי הכל במיקסר. ראיתי שהבצק לא מיועד למה שתכננתי לעשות איתו (לגלגל ולעשות צמה) לכן לא נשארה לי בררה אלא להפוך את המתכון שלי ל"פאי".
כיסיתי מגש עגול בנייר אפיה, ואותה ציפיתי בדפנות בבצק שהכנתי, חשוב לזכור שגובה הדפנות לא עולה על סנטימטר וחצי.. הכנסתי את הבצק לתנור לכ-7 דקות, ובינתיים המסתי את השוקולד בתבנית כפולה יחד עם עוד 50 גרם חמאה. ראיתי שזה קצת סמיך לכן הוספתי חלב...
מוציאים את הבצק לתנור ויוצקים לתוכו את השוקולד. נתנו לבצק להתבשל קצת לפני משום שזמן הבישול של הבצק והשוקולד לא זהה, ומכוון שהבצק זקוק ליותר זמן הכנסנו אותו קודם... (וואו, אני נשמעת כאילו אני באמת מבינה בזה! who am i kidding?!)
הכנסתי שוב הכל לתנור לבערך 25 דקות, על חום בינוני של 180, שרצוי להדליק כבר מהתחלה.

לקח לי יחסית המון זמן להכין את המתקון, כי לא ידעתי בדיוק מה אני עושה כי היו לי המון התלבטויות בדרך!

אני לא מציעה לאכול את ה"פאי" ישר אחרי שהוא יוצא מהתנור קודם כל משום שהוא חם, וסיבה שנייה משום שהוא נורא כבד! אני מציעה לתת לו להתקרר ואחרי זמן במקרר, אפשר להנות ממנו יותר!

בתיאבון :)